החלטה בתיק בש"א 6534/07

1.         לפני בקשה ליתן צו לשאלונים נוספים המופנה לרופאים אצל הנתבעת, בנוסף לשאלות שנשלחו להם בשלב הראשון.

לטענת המבקשת התשובות לא היו מספקות, לאקוניות או מפנות לרשומות הרפואיות. לטעמה מדובר בשאלות ענייניות, ומהותיות לניהול התביעה.

המבקשת נסמכת על בש"א 397/06 קראדי נ' מרכז ביבוד טרמי בע"מ, תק-של 2006(4) 30177, שם נאמר כדלקמן:

"לא השיב הנשאל, או לא השיב תשובה מספקת, רשאי השואל לבקש מבית המשפט או מן הרשם צו המחייב את הנשאל להשיב, או להוסיף ולהשיב, לפי הענין, ומותר בצו כאמור לחייב במתן תשובה בין בתצהיר ובין בחקירה שבעל פה, ככל שיורה בית המשפט או הרשם."

על מטרת ההליך עמד כב' השופט מ' חשין בע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' אמיר מרדכי ו-123 אח', פ"ד מו(3), 793 (1992) בציינו:

"מטרתם של הליכי ביניים, כגון שאלונים, גילוי מסמכים, פרטים נוספים, היא לצמצם את השאלות השנויות במחלוקת, להביא לידיעת הצד שכנגד את כל החומר הרלבנטי כדי שלא תהיינה הפתעות במהלך שמיעת המשפט, כדי שהמשפט  יתנהל לא בקלפים סגורים אלא בקלפים פתוחים." (שם, 798).

א. גורן, בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי, סיגא, מהדורה תשיעית, 2007, עומד על מטרת כלי זה שבתקנות כדלקמן:

"גילוי ידיעות בדרך של תשובות לשאלון נועד למטרה משולשת:

א.   לקבל מידע שיסייע למבקש בהוכחת טענותיו, או בסתירות עמדת יריבו;

ב.   להשיג הודאות מהיריב;

ג.   לחסוך בדרך זו את הטרחה וההוצאות הכרוכות בהבאת עדים". (שם, 184).

(כן ראו מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה למעשה, תשס"ב, שם, 638).

2.         יחד עם זאת, אין הזכות לקבלת תשובות לשאלונים בלתי מוגבלת. לבית המשפט שיקול דעת רחב בהענות לבקשה, כעולה מתקנה 120(ב) לתקנות הקובעת:

"בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן  היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות..."

ברע"א 2534/02 יהודה שמשון נגד בנק הפועלים בע"מ, פד"י נו(5) 193, עמדה כב' השופטת ד' דורנר על חשיבות זכות זו, בהקשר עם גילוי מסמכים, והדברים יפים גם לענייננו, כדלקמן:

" הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע, הרלוואנטי למחלוקת הנדונה בבית-המשפט [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע "מ נ' הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט(54 (4, בע' 61; רע"א ALBERICI INTERNATIONAL 4999/95 נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד (נ)39 (1) בע' 44].
עם זאת, עיקרון-הגילוי אינו עומד לבדו. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה. (שם, 195).

מנגד, טוענת המשיבה שמדובר בשאלונים שכל אחד חובק כ-60 שאלות, אשר על חלקן ניתנו תשובות, חלקן מכבידות וטורדניות, התשובות לחלקן מופיעות בתיעוד הרפואי וחלקן הן שאלות שבמומחיות.